במשך השנים, תיאוריית ה"מטריקס" המפורסמת, שבה כולנו חיים בתוך סימולציה מתוחכמת, הצליחה לעורר את דמיונם של רבים ברחבי העולם. הסרט הפך לאייקון תרבותי, שפתח צוהר לשאלות פילוסופיות עמוקות על טבעה של המציאות ועל מקומה של התודעה האנושית בתוכה. אולם, בעיניי, המטריקס האמיתי שאנו חיים בו אינו מצוי במרחבים הדיגיטליים, אלא בתוך המוח שלנו - במערכת האמונות והתפיסות האישיות שאנו מפתחים במהלך חיינו. מערכת זו מגדירה את המציאות שאנו חווים ומעצבת את הדרך שבה אנו רואים את העולם ואת מקומנו בתוכו.
המטריקס הזה, השכבות של הדעות הקדומות, המוסכמות החברתיות והלחצים החברתיים, הוא זה שמניע את המציאות שאנו חווים, ומכתיב לנו כיצד עלינו לראות את העולם ואת עצמנו בתוכו. למרות שאנחנו מדמיינים את עצמנו כחופשיים, למעשה, רבים מאיתנו חיים בתוך מבוך של תבניות מחשבתיות ואמונות שמגבילות את החירות האמיתית שלנו ומונעות מאיתנו לראות את המציאות כפי שהיא באמת.
המטריקס של התעשיות: ביטוח, פיננסיים ובנקים כדוגמאות מוחשיות
דוגמה קונקרטית ומוחשית לאופן שבו המטריקס של האמונות והתפיסות פועל בעולם האמיתי היא תעשיית הביטוח, הייעוץ הפיננסי וענף הבנקאות, אשר מטרתם להדריך ולהגן עלינו מפני הסכנות הכלכליות של העתיד, פעמים רבות עצמם כבולים בתוך מערכת שמכתיבה להם כיצד עליהם לפעול ולחשוב. במובן זה, תעשיות אלה הן דוגמאות מצוינות למערכת משומנת היטב, שבה כל שחקן ממלא תפקיד שמוגדר על ידי כוחות חזקים יותר - תאגידים גדולים, רגולטורים ומנהלים. חברות הביטוח הגדולות, הגופים הפיננסיים והבנקים מכתיבים את הכללים, מכתיבים אילו מוצרים יש לקדם, איזה סוג של ייעוץ יש לספק, ואילו פתרונות כלכליים הם "הנכונים" עבור הלקוחות. ואילו שלוחםמוצאים עצמם מבלי משים לעיתים קרובות כלואים בתוך המטריקס הזה, מתקשים לראות מעבר לאמונות ולתפיסות שמכתיבות את פעולתם.
תהליך זה אינו מתקיים בוואקום. יש לו סיבות שורשיות עמוקות, שהן תוצאה של המבנה הכלכלי-חברתי שבו פועלים אנשי המקצוע בתחום הפיננסים והבנקאות. זהו מבנה שמושפע מאינטרסים כלכליים רבי עוצמה, שנועדו להבטיח את המשך זרימת ההכנסות של החברות והמערכות הגדולות.
לדוגמה, בנקאים, שתפקידם לסייע ללקוחות לנהל את כספם בצורה המיטבית, מוצאים עצמם לעיתים קרובות בעמדת ניגוד אינטרסים. האינטרס של הבנק הוא למכור כמה שיותר שירותים ומוצרים בנקאיים, כגון הלוואות בריבית גבוהה או כרטיסי אשראי, בעוד שלעיתים קרובות האינטרס של הלקוח הוא דווקא לחסוך ולהימנע מהתחייבויות נוספות. הבנקאים, נאלצים לפעול בתוך מערכת שמכתיבה להם את סדרי העדיפויות, וכך הם לעיתים מוצאים עצמם מקדמים מוצרים ושירותים שאינם בהכרח משרתים את טובת הלקוח.
השפעת המטריקס על הלקוחות
אותו מטריקס אינו משפיע רק על אנשי המקצוע בתעשיות אלו. הוא חודר גם אל תודעת הלקוחות, שמקבלים את הייעוץ וההכוונה על בסיס המידע שמוזן להם דרך הפילטרים של המטריקס. הלקוחות לעיתים קרובות אינם מודעים לכך שהמוצרים והפתרונות שמוצעים להם נגזרים מאינטרסים כלכליים של החברות המובילות את התעשייה, ולאו דווקא מהאינטרס האישי שלהם. במקרה של הבנקים, הלקוחות עשויים לחשוב שהבנקאי שמולם פועל רק לטובתם, אך למעשה פעמים רבות ההמלצות והעצות שהם מקבלים מונעות מאינטרסים של הבנק. תהליך זה יוצר מעגל סגור: המערכת מכתיבה את הקצב מלמעלה, ואנשי המקצוע נעים בהתאם להנחיות אלו, בעוד הלקוחות מאמצים את המידע שהם מקבלים ומקבלים אותו כעובדה מוגמרת. תהליך זה ממשיך מלמעלה למטה ומטה למעלה, כאשר כל אחד מהשחקנים – החברות, אנשי המקצוע והלקוחות – מתפקדים כיחידות בתוך המטריקס, ולא מצליחים לראות מעבר לגבולותיו.
המטריקס האישי והכוח של המערכת
המטריקס שבו אנו חיים, המורכב מאמונות ותפיסות אישיות, הוא לא רק תוצאה של הלחצים החברתיים או הכלכליים שמופעלים עלינו מבחוץ. הוא גם תוצאה של התהליכים הפנימיים שמתרחשים בתוך כל אחד מאיתנו. אנו נולדים לתוך עולם שבו מתקיימים כללים מסוימים, ואנו לומדים אותם מגיל צעיר מאוד. המערכת החינוכית, ההורים, התרבות שבה אנו חיים – כל אלה מכתיבים לנו את גבולות האפשרות, את הדרך הנכונה לחשוב ואת מה שנחשב כמקובל. במובן זה, המטריקס שבו אנו חיים הוא מערך מורכב מאוד של מוסכמות ואמונות, שמונע מאיתנו לחקור את המציאות באופן עצמאי. דוגמה לכך היא האופן שבו אנו תופסים את ההצלחה הכלכלית. בעולם המודרני, הצלחה כלכלית נחשבת לעיתים קרובות למדד חשוב ביותר להערכה עצמית ולמעמד חברתי. תפיסה זו, שהיא תוצר של עשרות שנים של נרטיבים תרבותיים וכלכליים, יוצרת מטריקס שבו רבים מאיתנו חיים במרדף תמידי אחרי הצלחה חומרית, בעוד ההיבטים האחרים של החיים, כמו האושר האישי, הקשרים הבין-אישיים והבריאות הנפשית, נותרים בצד.
המטריקס של הכלכלה העולמית והשפעותיו על התפיסות האישיות
כאשר אנו מדברים על מטריקס האמונות והתפיסות האישיות, חשוב להבין שהמטריקס הזה אינו מתקיים בוואקום. הוא תוצר של מערכות כלכליות רחבות יותר, שמכתיבות לנו את הדרך שבה עלינו לחשוב ולפעול. הכלכלה הגלובלית המודרנית, שמבוססת על קפיטליזם ומרוץ אחר רווחים, היא דוגמה מובהקת למערכת כזו. המבנה הכלכלי שבו אנו חיים מכתיב לא רק את האופן שבו אנו פועלים בשוק העבודה, אלא גם את הדרך שבה אנו חושבים על עצמנו ועל ערכנו האישי. האובססיה להצלחה חומרית, לצרכנות בלתי פוסקת ולמרוץ אחר קריירה הם כולם תוצרים של המטריקס הכלכלי הזה, שמחדיר לתוכנו את הרעיון שהערך שלנו כאנשים נמדד על פי הישגינו החומריים. דוגמה למחקר שמדגים זאת הוא מחקרו של פרופ' ריצ'רד ליידר מאוניברסיטת מינסוטה, אשר חקר את הקשר בין שאיפות כלכליות לבין אושר אישי. המחקר הראה כי אנשים שממקדים את חייהם במרדף אחרי עושר חומרי בלבד, נוטים לחוות רמות נמוכות יותר של אושר ושל סיפוק אישי. זאת משום שהם חיים בתוך מטריקס שמכתיב להם שההצלחה האמיתית נמדדת על פי כמות הכסף שהם צוברים, בעוד ההיבטים הרגשיים והרוחניים של חייהם נדחקים לשוליים.
איך המטריקס פועל בחיי היום-יום
ניתן לראות את המטריקס הזה בפעולה בחיי היום-יום שלנו, במגוון תחומים. ניקח לדוגמה את תחום הבריאות והכושר. המטריקס התרבותי שבו אנו חיים מכתיב לנו אידיאל יופי מסוים, שנקבע בעיקר על ידי תעשיית האופנה והמדיה. אידיאל זה מקובע כל כך בתודעתנו, עד שרבים מאיתנו מוצאים את עצמם משקיעים זמן, מאמצים ומשאבים בניסיון להגיע למראה "המושלם", גם אם הדבר כרוך במחירים בריאותיים, נפשיים וכלכליים כבדים. דוגמה נוספת היא בתחום החינוך. המטריקס החינוכי שבו אנו חיים מכתיב לנו את הדרך שבה עלינו ללמוד ולהתפתח. הילדים שלנו נשלחים לבית הספר מגיל צעיר, ומערכת החינוך מכתיבה להם את התכנים שעליהם ללמוד ואת הדרך שבה עליהם לחשוב. במקרים רבים, התוצאה היא שהילדים שלנו גדלים בתוך מערכת שמכינה אותם לעולם העבודה, אבל אינה מפתחת את היצירתיות שלהם, את החשיבה הביקורתית שלהם או את היכולת שלהם לחשוב מחוץ לקופסה. המערכת החינוכית היא גם דוגמה מצוינת למטריקס שפועל מלמעלה למטה ומטה למעלה. הממשלה מכתיבה את התכנים, המורים מעבירים אותם לתלמידים, וההורים מאמצים את אותם ערכים ומסרים בבית. כך נוצר מעגל סגור שבו המטריקס מתחזק את עצמו, בעוד הילדים – ובעקבותיהם המבוגרים שהם הופכים להיות – נלכדים בתוך מבוך של אמונות ותפיסות שאינם בהכרח משרתים את טובתם האישית.
תפקידן של הטכנולוגיה והמדיה
בשנים האחרונות, התפתחות הטכנולוגיה והמדיה הדיגיטלית חיזקה עוד יותר את כוחו של המטריקס. הרשתות החברתיות, החדשות האינטרנטיות והפלטפורמות הדיגיטליות השונות הפכו לכלים רבי עוצמה בעיצוב דעת הקהל ובבניית המטריקס המחשבתי שבו אנו חיים. היכולת של המדיה הדיגיטלית להפיץ מידע בקנה מידה רחב ובמהירות עצומה, מאפשרת לה לעצב את הדרך שבה אנו תופסים את העולם. נרטיבים פוליטיים, חברתיים וכלכליים מופצים בכל רחבי העולם, ולעיתים קרובות הם מתקבלים על ידי הציבור כעובדות מוגמרות, מבלי שיעשה תהליך ביקורתי של בדיקת אמיתותם. דוגמה לכך היא ההשפעה של הרשתות החברתיות על הבחירות הפוליטיות ברחבי העולם. במחקרים שנעשו לאחר בחירות 2016 בארצות הברית, נמצא כי חדשות מזויפות שהופצו דרך הרשתות החברתיות הצליחו להשפיע על דעת הקהל בצורה משמעותית, ולעצב את ההחלטות של מיליוני מצביעים. תופעה זו מדגימה את הכוח האדיר של המטריקס הדיגיטלי בעיצוב המציאות שבה אנו חיים.
חירות מחשבתית והיכולת לפרוץ את גבולות המטריקס
למרות כל האמור, קיים פתח לחירות מחשבתית וליציאה מהמטריקס. החירות האמיתית מצויה ביכולת שלנו לפרוץ את גבולות האמונות והתפיסות שמכתיבות לנו את המציאות. אנשים שמבינים את קיומו של המטריקס ושואפים לצאת ממנו, מתחילים לפקפק בתפיסות שהם חונכו לאמץ, ובוחנים את המציאות דרך עדשות חדשות. דוגמה לכך ניתן למצוא במגמה ההולכת וגוברת של אנשים שמחליטים לעזוב קריירות מסורתיות במשרדים ולעבור לעבודה מרחוק, מתוך רצון לשלוט על זמנם ולהתמקד באיכות החיים שלהם. אנשים אלו מאתגרים את התפיסות המסורתיות של עבודה והצלחה, ובוחרים לחיות חיים שיותר מתאימים לערכים ולצרכים האישיים שלהם. גם בתחום הכלכלה, ניתן לראות אנשים שמתחילים לפעול מחוץ למטריקס. ישנם יזמים ואנשי עסקים שמבינים שהצלחה אמיתית אינה נמדדת רק בכמות הכסף שהם צוברים, אלא גם באיכות החיים שלהם, בתרומתם לחברה ובשמירה על איזון בין עבודה לחיים אישיים. הם פועלים מתוך חזון חדשני, שבו הם שואפים ליצור ערך אמיתי ולא רק למקסם רווחים.
המערכת המשומנת והכוח שבחירות
המטריקס שאנו חיים בו, שבו האמונות והתפיסות האישיות מכתיבות את המציאות, הוא מערכת מורכבת ומשומנת היטב. היא נבנתה לאורך דורות של תהליכים חברתיים וכלכליים, והיא מצליחה לשמר את עצמה משום שהיא משתלבת היטב עם האינטרסים של הכוחות החזקים בחברה. אולם, הכוח שבחירות נמצא בהבנה שאנו יכולים לשנות את המציאות הזו. המערכת לא חייבת להישאר כפי שהיא, והיא ניתנת לפירוק ולשינוי. התהליך מתחיל במודעות – עלינו להכיר בכך שהמציאות שאנו חווים היא תוצר של אמונות ותפיסות שנשתלו בנו, ולעיתים אינן מייצגות את האמת המוחלטת. המודעות הזו היא הצעד הראשון ביציאה מהמטריקס. לאחר מכן, עלינו לבחור באומץ לפעול בהתאם לתפיסות חדשות, גם אם הן מנוגדות לזרם המרכזי. במובנים רבים, המטריקס הוא סוג של מלכודת מחשבתית, אבל הוא גם הזדמנות. הוא קורא לנו להתעורר, להסתכל מעבר למסכים ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנו חיים.
מעבר לגבולות המטריקס
בסופו של דבר, הבחירה לחיות מעבר לגבולות המטריקס היא בחירה קשה, אך היא הבחירה היחידה שמובילה לחירות אמיתית. עלינו להפסיק לראות את עצמנו כקרבנות של המערכת ולהתחיל לפעול כיחידים שמסוגלים לשנות את המציאות שבה אנו חיים. המערכת המשומנת שמכתיבה את הקצב מלמעלה למטה וחזרה, אינה בלתי ניתנת לשינוי. היא נבנית ומתקיימת בזכות האמונות והתפיסות שאנו מאמצים. אם נבחר לשבור את הכללים ולראות את העולם בעיניים חדשות, נוכל לא רק להשתחרר מהמטריקס, אלא גם ליצור מציאות חדשה, שבה החירות המחשבתית עומדת במרכז. הקריאה לצאת מהמטריקס היא קריאה לפעולה – להסתכל מעבר לגבולות שאנו מכירים, לשאול שאלות, ולבחון מחדש את מה שנחשב כמובן מאליו. בעולם שבו אנו חיים, שבו הטכנולוגיה והכוחות הכלכליים מכתיבים לנו את הדרך, חשוב יותר מאי פעם לשמור על חירות מחשבתית, ולהתעקש על הזכות להגדיר את המציאות שלנו בעצמנו.
ירון בן עמי – מתכנן פיננסי מוסמך CFP